מדובר בתקופה הקבועה בתוספת לחוק המכר (דירות), שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה. אורך התקופה משתנה בהתאם לסוג הליקוי.
כך, למשל, במקרה של ליקויים באיטום המבנה תקופת הבדק הינה ארבע שנים. מהיום שבו קיבל הקונה את הדירה ועד חלוף ארבע שנים, על הקונה ליידע את הקבלן על הליקויים באיטום, כדי להבטיח שהאחריות לתיקון הליקויים תחול במלואה על הקבלן.
להלן תקופות הבדק:
(1) ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומניום ופלסטיק – שנתיים;
(2) ליקוי בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה-שנתיים;
(3) כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות, ודוודים – שלוש שנים;
(4) ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות, בין היתר של מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים – שלוש שנים;
לעניין זה, "פיתוח חצר" – לרבות שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות, ובכלל זה מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת;
(5) כשל בתפקוד ובעמידות של מרכיבי מערכות הבידוד התרמי – שלוש שנים;
(6) כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, "כשל" – לרבות נזילות;
(7) כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים;
(8) סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים – חמש שנים;
(9) התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ – שבע שנים;
(10) כל אי-התאמה אחרת שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת.
מהי תקופת האחריות?
לכל קטגוריה של שנות בדק בגין ליקויי בנייה, יש להוסיף שלוש שנות אחריות, בנוסף לשנות בדק. כלומר, 3 השנים של תקופת האחריות מתחילות עם תום תקופת הבדק. ההבדל בין תקופת בדק לבין תקופת אחריות הינו בחובת ההוכחה. בתקופת הבדק, אין צורך להוכיח מהו הגורם לליקוי הבניה, ולכן האחריות לתיקון מוטלת על הקבלן. בתקופת האחריות, לעומת זאת, על הדייר להוכיח כי הגורם לליקוי נבע מכשל בעבודתו של הקבלן.
